#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. א למה הוצרכה התורה לכתוב מומים באדם, בבהמה, בבכור?	אמר רבא בהמה מאדם אין ללמוד שנתרבה במצות, אדם מבהמה אין ללמוד שקריבה ע&quot;ג המזבח, בהמה מבכור שקדושתו מרחם, ובכור מקדשים שקדושתם חמורה. וכן חד מתרי לא אתי.	בכורות מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג. א מנין שסתם מומים הכתובים באדם ולא בבהמה או בבהמה ולא באדם נוהגים בשניהם. וא&quot;כ למה שאר המומים נכתבו בשניהם?	"כתיב בשניהם &quot;גרב או ילפת&quot; ו'גרב' מופנה שאם 'ילפת' שאינה מאוסה הוי מום ודאי שגרב, וכתבו להקישם.<p dir=""rtl"">כיון שיש מומים ששיכים באדם ולא בבהמה וישנם ששיכים בבהמה ולא באדם כתבם, וכר' ישמעאל שכל פרשה שנאמרה ונשנית משום דבר שנתחדש בה נשנית.</p>"	בכורות מג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: א ג' סוגי מומים איכא באדם. מה הם ומאי בינייהו?	"מומים הכתובים בתורה הוי מום ופוסלים עבודה.<p dir=""rtl"">יש שאינם כתובים אלא אינם שוים בזרעו של אהרן וכתיב &quot;איש איש מזרע אהרן&quot; ויש בהם עשה (וע' דעת הרמב&quot;ם שיש בהם לאו, ומסתבר שגרסא אחרת היתה לו)</p><p dir=""rtl"">יש שאין בהם אלא משום מראית העין ואפ' עשה אין בהם.</p>"	בכורות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: ב ה' מומים איתא במשנה בגולגלת של אדם מה הם (כילון, לפתן, מקבן, שקוט וסקיפת)? ובברייתא שתים בצואר מה הם (שקוט ושמוט)?	"כילון - דהינו שדומה לאכלא (כסוי חבית חד מלמעלה ורחב מלמטה).<p dir=""rtl"">לפתן - שדומה לגדגילא דלפתא&nbsp;&nbsp;(ראשו רחב ומתקצר ללמטה), וצוארו עומד באמצע. </p><p dir=""rtl"">והמקבן - שדומה למקבן (שערפו עגול וקצר ברוחב). </p><p dir=""rtl"">ושראשו שקוט - מלפניו (משופע מלפניו באלכסון). </p><p dir=""rtl"">וסקיפת - מאחריו (שגובה ראשו חסר מאחוריו).</p><p dir=""rtl"">בברייתא איתא צוארו שקוט - דחביא מחבה, ושמוט - דאריך ושמיט.</p>"	בכורות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: ג בעלי חטרות באדם האם פסולים לעבודה?	אם יש עצם - ודאי פסול. אם אין עצם - ר' יהודה מכשיר שזה קרקורא דבשרא בעלמא, וחכמים פוסלים שאינו שווה בזרעו של אהרן.	בכורות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מג: ד קרח האם פסול לעבודה ומשום מה?<p dir=""rtl"">[מה חידש ר' יוחנן שאמר קרחנים ננסין וזולגנים (שיורדים עיניהן דמעות) פסולים לפי שאינם שווים בזרעו של אהרן?]</p>"	"קרח פסול אלא אם יש שיטה של שיער מקפת מאחריו, לל&quot;ק דרבא אפ' יש גם לפניו ולל&quot;ב דוקא אם אין לפניו.<p dir=""rtl"">לתנא דמתניתין פסולו משום שאינו שווה בזרעו של אהרן, אבל ר' יהודה דורש &quot;הכהנים&quot; לרבות את הקרחים ולא פסלו אלא מפני מראית העין.</p><p dir=""rtl"">[ר' יוחנן נצרך להשמיענו זולגנים שלא שמענו, ושפסולם הוא משום שאינו שווה בזרעו של אהרן&nbsp;&nbsp;ולאפוקי מר&quot;י שפסל קרחים רק מפני מראית העין.]</p>"	בכורות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: ה&nbsp;&nbsp;&quot;או גבן&quot; מהו גיבן (3) ומה התרבה מ- &quot;או&quot;?	"לת&quot;ק: גבן - שיש לו גבינים הרבה, או - שאין לו גבינים או שיש לו רק אחד.<p dir=""rtl"">לר' דוסא שגביניו שוכבים, (ולא דורש &quot;או&quot; &lt;רש&quot;י&gt;).</p><p dir=""rtl"">ר&quot;ח בן אנטיגינוס אומר ששדרתו עקומה ונראה שיש לו שני גבים ושתי שדראות.</p>"	בכורות מג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מג: ה &quot;או חרום&quot; מה הוא חרום ומה התרבה מ&quot;או&quot; (3)?	"חרום - הינו שחוטמו שוקע, ר' יהודה אומר אין חרום אלא שכוחל שתי עיניו כאחת {וכן הוא במתניתין}, אמרו לו הפלגת אפ' שאינו יכול לכחלם כאחת. <p dir=""rtl"">או - בא לרבות חוטמו סולד (קצר) בולם (סתום) נוטף (ארוך ותלוי למטה משפמו).</p>"	בכורות מג:		
